מבוא – חלוץ או פילוסוף? ניסיון לקריאה אחרת בכתבי גורדון

0 אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון 4 עינת רמון, במחקרה על גורדון, מציינת כי רבים מאנשי הרוח שהכירו אותו החלוצית . 5 כך, למשל, מרטין בובר, שהכיר ראו בו ״לא פחות מאשר נביא ה׳ שנתגלה לדורם״ . אותו והתרשם ממנו עמוקות, מתאר אותו כמין דמות אוטוכתונית על-אנושית . הוא אף כותב עליו כי ״לעומתו נראים הכול כיצורי חברה לעומת יצור-טבע . [ . . . ] אדם כגורדון נראה כאילו הוא מתהלך עם כוחות הטבע במישרין ולא באמצעות הצורות 6 במקום אחר הוא אף כותב : החברתיות״ . אבל גורדון אינו רבן הדיבור, אלא רבן החיים, ומה שהוא מביע אין זו עמדה, אלא מציאות חייו עצמה . הן, הוא נתאחה עם הארץ, הן, היא ייפתה כוחו לדבר 7 בשמה, כמו שלב האדם מייפה את כוח פיו, הן הוא נעשה פה לארץ [ . . . ] . על-פי בובר, אם כן, אין להתייחס אל גורדון כאל הוגה-דעות המביע עמדה . גורדון הוא כוח טבע, ״רבן החיים״, והדעות שהוא מבטא הן ביטוי של ארץ-ישראל עצמה, אשר גורדון, על-פי בובר, משמש לה פה . מובן מאליו שאם אנו מקבלים את העמדה הזו, אזי אי-אפשר לראות בגורדון פילוסוף שהשקפותיו נמדדות באמצעות כלים לוגיים ונבחנות על-פי אפשרויות היישום שלה...  אל הספר