פתח דבר

אדם חדש בצורת יהודי : עיון בהגותו של א"ד גורדון 6 במושג העצמי, בשאלת החיים הראויים וביחס האידאלי שבין היחיד לחברה . מסות ארוכות שמרביתן הופיעו בכמה וכמה גרסאות, ושעברו אין-ספור שכתובים . מאמרים שהושקעו בהם עמל רב ומחשבה רבה . מאמרים שאת רובם המוחלט גורדון מעולם לא שלח לפרסום, ואת חלקם גם לא השלים . כשעיינתי בדפים הללו חשבתי על האדם שכתב אותם : אדם מבוגר, בן יותר משישים, שחי בארץ שלא התרגל לגמרי לאקלימה, ועסק בעבודה גופנית קשה שלא הוכשר אליה . אדם שחי בין אנשים צעירים ממנו בשלושים-ארבעים שנה, אנשים שאולי העריצו אותו וללא ספק אהבוהו בכל לבם, אבל דומה שכמעט אף אחד מהם לא באמת הבין אותו – והמעטים שהבינו לא הסכימו אתו . ניסיתי לדמיין כיצד הוא יושב לו לפנות בוקר בצריף בדגניה או בעין-גנים, לאורה של עששית נפט, כשבחוץ עדיין שוררת חשכה . כיצד הוא נאבק ברעיונות, בונה מגדלים תאורטיים, מנסה ליישב בעיות פילוסופיות . מתאמץ להתמודד עם כמה מהשאלות הקיומיות שהעסיקו את המחשבה האנושית מאז ומעולם . וכל זה כאשר הוא לא בטוח כלל ועיקר האם אי-פעם יקרא מישהו את דבריו, או האם יש להם קהל . במובן מסוים, הספר הזה נ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן