סימון וייל – גוף ועבודה

391ג ו ף ו ע ב ו ד ה – ס י מ ו ן ו י י ל תוך שאנו מסכינים ומקבלים על,אנו יכולים גם לחזור אל העולם הגשמי והגופני ודווקא מתוך כך להתנהל,עצמנו את ההכרח שבעולם שעליו אין לנו שליטה בהשלמה ובהתמודדות איתו מתוך,בהכרה בהכרח . בתוכו מתוך מיומנות תמודדות שכזו היאה . מתבטאת גדולתו של האדם,מחשבה ותכנון מקדימים וחברה המושתתת על רוחניותה של עבודה כזו היא החברה,מהותה של העבודה . החופשית באמת ,מלכתחילה ? להבחין ולא לחלום או לדמיין,כיצד לראות נכוחה את העולם סימון וייל דוחה גישה אמפיריציסטית נאיבית שעל פיה אנו קולטים באופן אשר בהמשך אנו מעבדים לכלל,"מיותתחושות גול"פסיבי דרך חושינו טענתה היא שהבחנה בעולם היא דווקא . משמעויות בעזרת תהליך מנטלי נפרד בין תנועות מכוונות של גופנו שאיתו אנו יוצרים מגע עם"מעין ריקוד" . עם ההתנגדות הבלתי צפויה המשודרת אל גופנו בחזרה מהעולם,המציאות במודע את מיקומם של אובייקטים על סמך"מחשב"אדם עיוור אינו,לדוגמה ; ( זוהי דוגמה שהיא שואלת מדקארט ) ההתנגדות שפוגשות התנועות של מקלו כאילו היה,"שקוף"מיומנותו בשימוש במקל הנחייה שלו הופכות את המקל ל שבין התנועות המכוונות"ריקוד"כך שהבחנתו ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן

כרמל