דבקות 232 כלפי ובכך- הכוונה-יצום הסוגרים על עצמם במותנו הופכים בידינו לרגע של ע לרגע של מיצוי החיים, לרגע של איחוד ה'יושר' עם ה'עיגול', כמיצוי דינמי של מלֵאוּת : "יצתה נשמתו באחד" ) בבלי ברכות סא ע"ב ( . הערגה שמוצאת את מילויה בעצמה היא רוחה של המוסיקה, של הניגון כטיהורה של התשוקה ת התשוקה המכוונת בתבניות,ונת בהתמלאותה . המוסיקה ממשמעת א המכוֶ המשתחררות בתורן לדממה . בדומה לכך מבקשת תפילת הקבע לעַצֵּב זירה בעלת שיעור קומה שבה תוכל התכוונות זו להתממש כאירוע המהדהד במרחב כולו ם . עמודו של עולם מעוצב כמרחב לשוני . זוהרים בו תיבות, יָילוּובעולמות לעִ וההתכוונות מוזמנת להִמָּלְאוּת נוגנת כאירועאותיות, תגים, נקודות וטעמים משמעות . ובה אירוע של ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה,ממנה דבקות במובן זה היא של המקום והשכינה . מבצעים אנו תדיר בתפילותינו ובעבודתנו את הכמיהה להתגברות על הגלות הראשונית שביסוד הכֹּל, במחוות הנמשכות לתקן עולם מתוך נוכחות מלֵאה בו, ובמיוחד בנטילת האחריות להתערות מחויבת . הדבֵקות קשב לא רק לְמָה אנו בעולם אלא איך אנו בו . מלאכת התיקון היאמלמדת אותנו עצמה הַצִּפִּיָה לישועה . המיסוד הד...
אל הספר