ג. בזוגות, או חדא בדרא? אקלים של זוגות במחשבה ההיסטוריוגרפית על הספרות העברית בכלל ועל עגנון והזז בפרט

העקרונות ומונחי היסוד של השיח האקולוגי על הספרות | 199 הספרויות, והקורא בספרות העברית התוודע אליה בעיקר ב הכנסת כלה של ש״י עגנון ושני ר׳ יודיל המשוחחים בה זה עם זה . ההכפלה הזו – כמו בארץ המראות – של לואיס קרול מחוללת באופן מובהק אקלים מהתל ביצירה הספרותית, עד כדי כך שהקורא בספרות שבכל הדורות נוטה לסבור כי כותבי הטקסטים האלה סבורים היו מאז ומעולם כי המִספָר ׳אחד׳ הוא המצאה של האל הטוב, והמספר ׳שניים׳ הוא 07 מהשטן המשטה בבריות . מה שאני מכנה ׳אקלים טקסטואלי׳ או באופן כללי יותר ׳אקלים ספרותי׳ אף הוא אינו עניין אחד וגם לו תאום משלו . אקלים אחד שייך למבדה הספרותי עצמו, ובו שורר האפקט הקומי כציקלון שדי בלתי מרוסן שמחולל בהד-הדיבוריות שלו, פעמים רבות בחרוזים ( שאף הם נולדים תאומים ) את הצחוק המתגלגל של הטקסט הספרותי . הוא מפרק את התבנית הלוגית של הנמקה חד-מסלולית ומתפרק לשניים כמו בשיח המשעשע להפליא שהמציא מולייר לגיבורי הקומדיה שלו כשהקמצן מדבר על קופתו, בבת-עינו, והמשרת משיב לו בדברים על בתו . המיומנות של הדיבור ב ׳ קול אחד שהוא שניים ׳ , היא הגומחה הספרותית המובהקת ביותר של הסופר הקומי, ג...  אל הספר