ג. ׳הטעם הממוצע׳ ו׳אזורי ההיסוס׳ של הטקסט הספרותי

העקרונות ומונחי היסוד של השיח האקולוגי על הספרות | 127 הנרטיב האקולוגי עונה על שאלות היסטוריוגרפיות מסדר שהוא שונה מזה המוכר לנו בהיסטוריוגרפיה הדיאכרונית . למשל : מהן הכשירוּיות הסגנוניות שבזכותן קבוצה מוגדרת כבעלת סג נון אקספרסיוניסטי בעשור השני של המאה העשרים ? אילו קווי אופק של אפשרויות סגנוניות שכנות קבעו את משך שרידותו של הסגנון הזה ? מהו הקשר בין מספר האופציות הנדחות על ידי בעלי כשירות אקספרסיוניסטית ובין מידת השרידות של זרם קצר ימים זה – כחמש עד שבע שנים בשירה העברית החדשה ? אילו ׳אזורי היסוס פואטיים׳ ובררות מחדל שנדחו יצרו טביעות גנטיות, והן עתידות להופיע בעוצמות מתגברות באותו בית גידול תרבותי ? כיצד מתפתחת כשירות לשונית במרחב טקסטואלי בהגבה למרחב פיזיקלי של חפצים, מוצרי אמנות ? למשל, דחייתה של אמנות ׳בצלאל׳ וחפציה השימושיים בידי האוונגרד הישראלי בשנות העשרים והשלושים . באיזו מידה הופעתן של כשירויות פואטיות אלו הן בגדר החלמה של זנים שהושתקו באלימות, מעין רֶמִיסְיוֹת של אפשרויות מודחקות בשל הערכות אסתטיות פג׳ורטיביות או פחדים מורליסטיים : כשירויות של דיאלקטים לשוניים ( יידיש, ל...  אל הספר