112 | אקולוגיה של ספרות הבנת התפקוד המטפורי תלויה אפוא בהבנת היחסים הפנימיים השונים שהסמיוטיקה של טבעי ומלאכותי מקיימת באקלים תרבותי וספרותי של שתי הסביבות, של המקום החברתי שהפרט מסמן את עצמו בסביבות אלה, כמו במקרים שהודגמו כאן, אשר בהם ספרי שירה נושאים שמות מטפוריים כמעט ׳זהים׳ ובכל זאת הם שונים כל כך . שאלת הסביבה כשאלה נופית ואזרחית טיפוסית לאקולוגיה של תרבות . הדיון האקולוגי בתרבות עשוי לשאול על הטופוס של היציאה אל הטבע שאלות עקרוניות כגון : מדוע היציאה אל הטבע היא ביצירות מסוימות סימון של התבדלות חברתית ׳קָצְתִּי בַּקִרְיָה וַאֲעַל הָהָרָה׳ ( ש׳ טשרניחובסקי ) ובספרות מאותה עת היציאה לטבע היא של ׳החבורה׳ המבקשת לייצר סובייקט קולקטיבי דווקא, כמו למשל בספרות חסידית ? שאלות אלה אינן עוסקות, כמו באקוקריטיציזם, בסוגיית הייצוג של הטבעי, אלא במקום המערכתי שיש לטבע בחיי התרבות בהביטט ספציפי . משימה לעצמה המוטלת על האקולוג של הספרות היא לתחום גבול בין הביטטים שונים . סמיכותם של הביטטים זה לזה מציבה קושי מיוחד ; בסִפרוּיוֹת עירוניות שמתפתחות במרחבים עירוניים המצויים בקרבה גאוגרפית אלה לאלה נ...
אל הספר