עקרון ההומולוגיות כבסיס מתודולוגי בשיח האקולוגי על הספרות

84 | אקולוגיה של ספרות 3 בעיקר במחשבתו ואולם זו לא הרתיעה אותו מן הניסיון לתַקּף אותה עוד ועוד, על הקיברנטיקה, כפי שהיה הראשון להציגה ושאותה לא העמיד כתפיסה מדעית שלמה אלא כמתווה מחשבתי . שוב ושוב טען כי ניסיונו המדעי מלמד שמערכות מורכבות מתחומים שונים, כגון הפיזיקה, הביולוגיה והחברה הפועלים על יסוד אותם כללי ויסות פנימיים מערכתיים, וכי התודעה האנושית מתווכת ביניהם בהיותה שוכנת בתוכם, ו׳מגלה׳ אותם כהיענות למבנה הפנימי שלה עצמה, שהוא מבנה משותף לה ולהם . באופן בהיר יותר ופחות ׳מיסטי׳ פרשׂבייטסון כדוגמה אנליטית את השקפתו בחיבורו האתנוגרפי נאבן ( Naven ) , שעליו דובר בהרחבה בפרק הקודם . בחיבור זה תיאר את הטקס של שבט איאטמול ( Iatmul ) שבגינאה החדשה כמאופיין בכך שהיסוד הדומיננטי הבולט בו הוא היעדר היררכיה חברתית-שיפוטית בשבט . המילון האנתרופולוגי של זמנו לא הכיל מונח תואם לתופעה הזו, ובדעתו של בייטסון עלתה האפשרות כי התחום הביולוגי יציע מונח מתאים לציון התופעה . 3 התוודויות מיסטיות כאלה של אנשי מדע מובהקים אינן בגדר חידוש, קצתן נוסחו כמטאפיזיקה כמו למשל ׳ההרמוניה הקבועה מראש׳ של לייבניץ, א...  אל הספר