א. השיח החסלני של המודרניזם

16 | אקולוגיה של ספרות זו ולא הכללתי בקובץ זה הרבה שירים, שמבחינת ט י ב-יָפ י ם הם, אולי, ראויים לייצגני בדרך נאותה יותר . ( עמ׳ 5 ) פן הבין כי ללא הפעלת השיקול האסתטי כבר אין טעם לבחון את ספרו מהפרספקטיבה המקובלת, היינו החשיבות הספרותית שהוקנתה לשירתו בהקשר המיוחד של השתרשות המודרניזם הארץ-ישראלי בשנות העשרים והשלושים . הדגלים הספרותיים קופלו אפוא והונף הדגל הסוציאליסטי, אולי הקומוניסטי, לשם הוצאתו לאור של ספר שירים אידאולוגי, אדום כריכה, מעוטר בציורים ובחיתוכי עץ מאת גרשון קניספל, צייר בעל ׳תודעה מעמדית׳ גם הוא, ובו מבוא מלומד ברוח המדע הסובייטי מאת ההיסטוריון מיכאל הַרסְגור . מאחר שאין להוריד את הדגל הפואטי מן התורן בשתיקה, ליווה פֶּן את הורדתו בתרועה עֲצֵבָה של מסדר אשכבה : עשרים ושש שנים עברו מאז נדפס שירי העברי הראשון בשבועון הסיפרותי ׳כתובים׳ בעריכת א . שטיינמן וא . שלונסקי . דגלים רבים מלוּוי הכרזות מרדניות – מֵהן רעשניות, נוסח ׳אני ואפסי עוד׳, ומֵהן עניניות ומאופקות יותר – הונפו ונתקפלו על הר-געש של השירה העברית החדשה, שהתנערה לחַדש ערכי-תוכן-ולשון מושרשים בקרקע-אֵם, עליה נבטו...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן