96 | כַּוְכַּבּ : נשים בדואיות פורצות דרך והוא היה מתחנן שאשאר . החברות שלי בבית הספר אמרו לי שאם אכנס להיריון ממנו, הוא יתקשר יותר למשפחה שלי . נכנסתי להיריון ועברתי את כולו לבד . זה לא היה כמו עם אבראהים שנגע לי בבטן ורצה להרגיש את התינוקת בועטת . באחד הלילות הרגשתי שאני צריכה ללדת . באדר עבד כשומר לילה ואמר לי לחכות לבוקר, מפני שרק אז יוכל לבוא לקחת אותי לבית החולים . בארבע לפנות בוקר כבר היו לי צירים חזקים . התקשרתי אליו ולא יכולתי לחכות עוד . נהגתי עם הצירים לבית החולים ובשעה תשע כבר ילדתי . באדר סיים את המשמרת שלו ובמקום לבוא לבית החולים, הוא הלך הביתה ואכל . רק אז, בצוהריים, הגיע לבית החולים . כשהגיע שכבתי במיטה חלשה אחרי הלידה . בדיוק לקחו את התינוקת לבדיקות . הוא נכנס ושאל אותי, "מתי את יולדת ? " ובכלל לא ידע שכבר ילדתי כמה שעות לפני כן . פתאום היה לי דימום חזק, משהו לחץ עליי . הייתי בסכנת חיים והכניסו אותי לחדר ניתוח לשבע שעות . אף אחד לא ידע ממה הדימום . אני הרגשתי שהחיים שלי נגמרו ושהבעל שלי אף פעם לא באמת ידאג לילדה הקטנה שנולדה לו . אני אפילו לא יודעת איפה היה באדר בשעות ...
אל הספר