״רק מי שישב על הגדר יודע כמה כאב נצבר בגוף״

אָדֵל | 63 הבתים המפוארים שכולם רואים בכניסה לעיירה, רוב התושבים עניים מאוד, ולנשים קשה לצאת לעבוד מחוץ ליישוב . אני אוהבת לבוא לשם לבקר בבית של המשפחה הקרובה, אבל כמעט שאינני מכירה את התושבים האחרים . אבא נולד למשפחה מרובת ילדים . מאז שהיה ילד קטן ראו כולם שהוא חכם מכל הילדים האחרים . כשהיה בכיתה ג', הגיע מנהל בית הספר לביקור בית אצל ההורים שלו ואמר להם שכדאי לשלוח אותו לבית ספר טוב במשולש . לאימא שלו, סבתי, לא הייתה מילה בהחלטה הזאת . עכשיו, כשאני אימא, אני יכולה לתאר איך הלב שלה התפוצץ מבפנים . בכיתה ד' התחיל אבא ללמוד בבית הספר בג'ת . הוא התארח אצל משפחה בדואית שגרה שם וחזר הביתה פעם בשבועיים בסוף השבוע . חִשבו על ילד קטן שנוסע באוטובוס מאסף מהכפרים במשולש לתל-אביב ומשם לבאר שבע . הדרך הזאת נמשכה שלוש או ארבע שעות בכל כיוון . כשאבא שלו, סבא שלי, פגש אותו בתחנה המרכזית, הוא כבר היה עייף ורעב ונראה נבול ואבוד . אחר כך, במהלך כל סוף השבוע בבית, היה יושב מקופל בין זרועותיה של אימא ולא זז מגופה הצמוד אליו, כאילו רצה לאגור את החמימות השופעת ממנה לימים הבאים שבהם יחיה הרחק מהמשפחה . כשסיי...  אל הספר
מכון מופ"ת