384 שלומית קנוטופסקי לכיוון נוקשה והרמטי ומעמידות את הקשר החדש עם טל בסיכון . הפגיעה הנרקיסיסטית שחוו מהכישלון אל מול מוסדות האומנה צרבה בנפשם פצע עמוק, והם התקשו להגמיש את גישתם ולפגוש את טל בנינוחות פתוחה יותר . אכן, ההתנגשות לא איחרה לבוא . טל, שהייתה עדה לחוסר האונים של אמה הביולוגית ושותפה לתהליך של העברתה מידי האם למשפחה חדשה, הייתה מוצפת באימה וחרדה הן ממצבה של אמה והן מהבלתי נודע שטומנים לה קשריה החדשים . היא בעטה ומחתה בכל דרך אפשרית, ואולי, בצורה לא מודעת, יצרה מצב שבו תידחה שנית וכך אולי תידחק חזרה לזרועותיה של אמה הביולוגית . כיצד יוצרים מפגש במציאות כזו ? מהו הסיכוי שניתן יהיה לפתח יחסי התקשרות הורה-ילד בנסיבות כל כך מורכבות ? מהי העמדה הטיפולית שתספק החזקה טיפולית מיטבית לנפשה הפצועה וכואבת של ילדה צעירה שכל רצונה הוא לשוב הביתה ולגדול בחיק אמה יולדתה, וגם תספק תמיכה והכוונה להורים שפתחו את דלתם ומוכנים להשקיע בגידולה של ילדה לא להם ? ואיזה קשר יהיה בין טל לאחיה החדשים ? שאלות אלו ורבות אחרות העסיקו אותי ואתגרו את חשיבתי . בתוך עולמו הפנימי של כל ילד הגדל באומנה חבוי עולם...
אל הספר