ההיעדר האמהי כחוויה מתקיפה

84 חיותה קפלן 2004 ) . היא יכולה להיות גם הפרעה מתמשכת ביחסי אם-תינוק / פעוט, לעתים ידועה ומדווחת אך לרוב היא בשולי ההוויה המשפחתית מבלי דעת ( פרנצי, 1930 ; חאן, 1963 ; ויניקוט, 1954 ; גרין, 1980 ) . ההורה לא בהכרח מודע לחלקו בחוויה המצטברת הקשה של ילדו . לרוב, התנהגותו ההורית שגרתית בהתנהלותה ואינה תוצר של הפרעה נפשית . נסיבות חיים, דפוס התנהלות אמהית ומבנה הנפש של הילד הם שהובילו לתחושת ההיעדר . בחדר הטיפול, עם הפנייה ולאחר הערכה דיאדית, אנחנו אומדים את משאביו המנטליים של ההורה להיות שותף ב"מסע" הטיפולי המורכב . המודל הדיאדי מעניק אשראי רגשי לא מבוטל ליכולתו של ההורה ליטול חלק פעיל בעבודה הטיפולית . עליו להיות נוכח לסירוגין בפגישות, להיות מגויס לפעילות הילדית — הדחפית באופייה, לעשייה המשחקית בגרסאותיה השונות, למפגש עם אפיזודות רגרסיביות בהתנהגותו, אך בעיקר להיות עד לחיי הנפש של ילדו ( קפלן, 2010 ) . לחיי הנפש יש הווה טעון, ולרוב בעטיו פנו . עם זאת, הניסיון מלמד שבמקרים רבים נושא עמו ההווה עבר סמוי, המאופיין בכשל סביבתי של היעדר אמהי, אשר הילד חווה כחוויה רגשית בלתי נסבלת ואשר הוביל א...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ