מיכל רום | 203 נעה נישאה בפעם הראשונה בגיל עשרים ואחת . כמו רבות אחרות, עם נישואיה היא החליפה את שם משפחתה בשם משפחתו של בן זוגה . לא הייתה לה שום התלבטות בעניין, והיא אהבה את הצליל שנוצר מהחיבור בין השם הפרטי שלה ושם המשפחה שלו . בכל פעם ששמעה את השילוב החדש, הרגישה צירוף מרגש של בלבול ופליאה, ושמחה על כך שנהייתה אשת איש . השנים חלפו, ולמרות ההתחלה המבטיחה, נקלעה הזוגיות לקשיים . מספר ניסיונות לתקן את הקרע נכשלו, עד שלבסוף החליטו בני הזוג להתגרש ברוח טובה יחסית . נעה התלבטה קצת בעניין שם המשפחה, והחליטה לשמור על השם שלו, שהרי זה הפך עם הזמן להיות גם השם שלה . זה השם שבו הכירו אותה כולם, בלימודים ובעבודה . אחרי הכול, היו אלו שנים של צמיחה והתפתחות מקצועית, שבהן בנתה את עצמה ואת המוניטין שלה תחת שם זה . הוויתור עליו היה כרוך בתשלום מחיר גבוה מדי עבורה . עוד כמה שנים חלפו ונעה מצאה אהבה חדשה, זוגיות יציבה ותומכת שהובילה לנישואין חדשים . את שם המשפחה לא החליפה שוב . זיכרון הפעם הקודמת הדהד בתוכה, והיא לא רצתה לעבור שוב את כל מה שכרוך בשינוי השם : להתחיל מחדש בשם אחר ולאבד את הנכסים שצברה ...
אל הספר