אסתטיקה: "אם שמו היה עברי ויפה הייתי נושאת אותו"

מיכל רום | 109 תיאורים כגון אלו מלמדים כמובן איזה שם יכול להיחשב שם יפה, אבל לא פחות מכך, הם גם מקפלים בתוכם את ההגדרה של מה שלעולם לא יוכל להיחשב כזה . בתנועה חוזרת והולכת בין המימד הגלוי והמעשי לכאורה של זיהוי השם היפה כשם בשפה העברית, לבין המשמעויות הפוליטיות שנגזרות מהעברית לא רק כשפה, אלא כביטוי לתרבות ולאום בהקשר הישראלי, מסומן הגבול הברור של מה שיכול להיחשב השם הנכון, ומה לא . בד בבד מסומן כך גם מי שיכול להיחשב ישראלי ומי שלא . במצב כזה, שם עברי שהוא גם שם ישראלי הופך להיות נכס חשוב . הוא מאפשר להטביע על הנושאים אותו את הסימון הנכסף של הישראליות . נולדתי כמענית ברעם ואני נשואה שלושים ושתיים שנה באושר לדוד ברעם . דוד ( דוידי ) נולד כדוד ויסמן . כשהחלטנו להתחתן אמרתי לו שקצת קשה לי אחרי גלותו הקשה של אבי, יליד ברלין, שאיבד את הוריו בשואה, עלה אחרי המלחמה, בגיל חמש-עשרה, לארץ, ושינה את שם משפחתו מברנהרד לברעם — לחזור לשם גלותי . אמרתי לו שאם יסכים נעברת את השם, ואם לא אז אשא את שני השמות, אחד בסוגריים או לא . דוידי אמר שלעברת זה בסדר מבחינתו, ואני התחלתי לחפש ולהביא רעיונות לשם חדש...  אל הספר
פרדס הוצאה לאור בע"מ