76 זמן . היא גילתה אומץ, כאשר הסברתי לה שמשהו לא טוב קורה לי . היא חקרה וביקשה לדעת כל פרט, וניסתה לומר לי שככל הנראה אני מתמודדת עם דיכאון אחרי לידה, וכשלא הצלחתי להבין מה היא מקשקשת, היא התחילה לאיים שאם לא אלך לרופא, היא תצא מהעבודה ותיקח אותי בעצמה לרופא . זו הייתה חתיכת התעוררות . באותה שנה הייתי לאחר מעברים רבים בחו"ל . גרנו בארצות הברית וקנדה קרוב לתשע שנים, ובכל שנה וחצי בממוצע עברנו ממדינה למדינה, כך שהחברות היו חדשות, לא היו לי חברות ילדות וגם לא משפחה סביבי . במהלך השנה שבה התגוררתי בקנדה הצלחתי ליצור קשרים חברתיים עם אמהות נוספות, ישראליות וקנדיות, וגם הן עזרו לי בתהליך ההבראה, השיקום והיציאה מהמשבר . לכל אחת היה תפקיד משלה, כל אחת חבשה כובע, וכל אחת הביאה אתה מזור . קרן הביאה אומץ שבאמצעותו הגעתי לטיפול מוקדם אצל רופא משפחה, אירית הביאה מטרה ונתינה ללא גבולות . היא עצמה עברה טראומה משפחתית כחודש לפני שאני נפלתי למשבר, ובאה להיות לצדי מתוך הכאב שלה . פיליס, חברה קנדית, באה לתמוך והביאה אתה חוש הומור . אף על פי שאני ישבתי תמיד עם פרצוף פוקר, לא חייכתי חודשים ולא יכולתי לדבר,...
אל הספר