64 הגעתי נרגשת לחדר הלידה עם ירידת מים . ליוו אותי שתיים : חברה וגיסתי האהובה . האווירה בחדר הייתה נהדרת . המיילדת הייתה מאוד נחמדה . כששאלה אם ארצה אפידורל, צחקתי ואמרתי שאם זה בחינם אז בטח . לאחר מתן האפידורל נרדמתי . ישנתי ( עם צירים ) כשעה, ולאחריה העירה אותי המיילדת ואמרה שאני בפתיחה מלאה והגיע הזמן ללדת . איזו התרגשות ! קצת לחיצות, מעט מאמץ — ונולדה לי ילדה מהממת . חוויית הלידה שלי הייתה פשוט מושלמת . התינוקת שלי הייתה קטנה ויפהפייה . החזקתי בזרועותיי את הילדה שחיכיתי לה שנים רבות . ניסיתי לתת לה את הציצי כדי שתינק, שתתחבר אלי, אבל האוצר שלי פשוט ישנה . לקחו אותה לבדיקות ואותי הוציאו לחדר התאוששות . בני משפחה נכנסו לאחל לי מזל טוב . אני זוכרת שהייתי די בהלם . הכול היה חדש באופן עמוק, מבהיל ומשמח ביחד . עדיין עיכלתי שאני אמא, שיש לי אוצרית מהממת . השמיים נראו לי הכי וורודים שיש . זמן מה לאחר מכן, עם רדת הלילה, עברתי למחלקה . למחרת בבוקר השמיים כבר נראו אחרת . התעוררתי מלאת חרדות, איך אזהה את התינוקת שלי, שאותה ראיתי אתמול רק זמן קצר ? איזו אחריות לקחתי על עצמי ? מה חשבתי לעצמי ? מ...
אל הספר