סיכום

פרק רביעי : תיאור מקרה | 113 לנסות ולברר מהם הקולות המופנמים שאימצה רחלי בתהליך ההסתגלות הלשונית, והאם ישנם חלקים אחרים, שלא היו דומיננטיים דיים, שיכולים לבוא לידי ביטוי ולאפשר הבנָיה של זהות שאינה "זהות פגיעה" בלבד . כל זאת תוך אמפתיה עמוקה להקפאת העצמי שנדרשה כדי לחיות . השימוש בכלי הביבליותרפי היה מרכזי, עמד במרכז יחסי ההעברה וההעברה הנגדית בטיפול, ליווה אותו ושירת מטרות שונות בשלביו השונים . לעיתים הוא ויסת את העוצמה הרגשית שהייתה בלתי נסבלת ואפשר לחוות הקלה מהשהות בשדה הקרב הלשוני . פעמים אחרות הטקסט עזר להרחיק את התכנים הבלתי נסבלים, תוך כדי כך שהשינוי הרגשי התרחש מתוקף יצירת מרחב המעבר ובתוכו . לעיתים הטקסט זימן מגע עם חוויה מוקדמת, ראשונית ומיטיבה, שנשכחה בגלל הטראומה או שלא נרשמה באופן שניתן לזכור אותה כך . פגשנו את האפשרות שלא רק תוכן הטקסט, אלא הערסול שבחוויית ההאזנה לסיפור, ואולי גם סגנונו, עשויים לעורר זיכרון של חוויה דומה מן הילדוּת ומייצרים פתח לזיכרונות חיוביים נוספים . בדרך זו נוצר מגע עם חלקים מיטיבים בילדוּתה של רחלי . ציטוט של טקסטים הדיר מן הטיפול בשלב הראשון את חש...  אל הספר
מכון מופ"ת