בין הטאבו לשפה - לאקאן

24 | לומר זאת אחרת : לדבר על גילוי עריות בשפת הספרות הלשוני . לאקאן מניח שלוש "כניסות" של האדם לעולם : הלידה הפיזית של התינוק, המעבר בין ההתקיימות בעולם הפיזי של הגוף לעולם של המסמנים, עולם לשוני מופשט, אשר הופך – בשלב השלישי – לעולם הממשי שבו אנו חיים ובו אנו חווים את המציאות ואת עצמנו ( 1977 Lacan, ) . לטענתו, מצבו הראשוני של התינוק הוא כמי שמצוי במעין גן עדן שבו האם מסוגלת לספק את כל צרכיו . עם תחילת המודעות לנפרדות בין העצמי של התינוק לבין אימו נשברת אחדות דיאדית זו . חוויית ההיפרדות הגופנית והמנטלית של הניתוק מאימו מהווה, לטענת לאקאן, שבר בסיסי יסודי בחוויה האנושית . ניתוק זה מעורר איווי, תשוקה, כמיהה – "למלא את הפער, לאחות את השבר, להשיג היזכרות בלתי אפשרית ( דמיונית ) , להיות בשנית אחד עם האם ועם הטבע" ( עמ' 4 ) . האיווי הראשוני של הילד הוא הכמיהה להיות אובייקט התשוקה של האם, להיות הכול עבורה, להיות הפאלוס . ואולם נוכחות האב אינה מאפשרת לאיווי זה להתממש : הוא תובע חזקה על האם ועומד בין התינוק לבינה . לאב זה עצמו יש פאלוס – כלומר הוא זה שמחזיק באובייקט האיווי של האם . מנגד, נמצא ...  אל הספר