חיים נחמן ביאליק ועיצוב התרבות העברית 121 הללו לא נאמרו ברוח דתית אורתודוקסית אלא ברוח לאומית התפתחותית, הם נבעו מהשקפתו הכללית של ביאליק על התחייה הלאומית כתהליך של גאולה לאומית ושל יצירת שותפות יהודית מקודשת . בעיני ביאליק, כמו בעיני לאומיים תרבותיים אחרים, הלאומיות לא הייתה מחייבת פחות ממצוות הדת המעשיות ולכן הגישה הרואה את הלאומיות כתחליף לדת מפשטת את התהליך ההיסטורי המורכב במעבר מהעידן הקדם - מודרני לעידן הלאומי ואינה מסייעת להבנת הלאומיות היהודית בכל היקפה . האחווה הלאומית ותקוות הגאולה, שהיו הבסיס לשותפות היהודית לפי סמולנסקין, היו גם בעיני ביאליק אבני היסוד לקיום היהודי . הוא ראה במוסדות החינוך היהודים 'כתלי המבצר' ששימשו את העם היהודי לדורותיו : 'ביה"ס הלאומי בכל יצירותיו : החדר, הישיבה, בית - המדרש — אלה היו מבצרינו האיתנים ביותר בימי מלחמתנו הארוכה והקשה על קיומנו ועל זכות קיומנו בעולם בתור עם נבדל ומיוחד בין העמים' . 86 בבואו להסביר את תפקידו ההיסטורי של לימוד התורה בעם ישראל השתמש ביאליק, ולא במקרה, במושג 'תורה' ולא ב'דת', שכן ה'תורה' בהקשר היהודי הייתה בעיניו שונה ונבדלת ...
אל הספר