יסורי איוב: מחזה הבשורה של חנוך לוין − עיון אינטרטקסטואלי

152 236 מתמודד עם מחזהו המורכב של חנוך לוין, יסורי איוב ( 1979 ) , המתח ההגותי הנובע מהמרחב האינטרטקסטואלי העשיר שהמחזה נע בו . מתקיים כאן מתח בין שלוש מסורות טקסטואליות : התנ״ך, הברית החדשה והטרגדיה היוונית . בשלוש מסורות אלה משתמש לוין על מנת לקעקע אותן, לנגח אותן באמצעיהן שלהן וכך להציג את הסבל האנושי 237 כחסר-משמעות . על העימות עם הפרדיגמה היוונית עמד דן מירון . 238 אבל מה על ההתכתבות עם הסיפור המקראי עמדו מבקרים אחרים . שנזנח הוא הרובד של הברית החדשה ש יסורי איוב כתוב כאנטי-טקסט שלו - הרב-שכבתיות של הטקסט, הפלימפססטיוּת שלו . הפלימפססט הוא הפפירוס, הקלף עליו היו כותבים, מוחקים וחוזרים וכותבים בלי שהכתוב ימחק כליל, כך שהתוצר הסופי היה רב-שכבתי ובעל תבנית עומק הנוצרת מן השימוש במסורות השונות המורכבות זו על גבי זו, ולא רק זו בצד זו . הפלימפססט, כאמור, מהווה היום הגדרה לסוג של כתיבה או פרשנות ששורשיה בתורת האינטרטקסטואליוּת . כלומר, כל מעשה כתיבה פותח צוהר למעשי כתיבה שקדמו לו והם מהדהדים 239 בתוכו . כך, דרך משל, החלק הראשון של המחזה הנשען על סיפור איוב המקראי רצוף קשרים בתבנית העומק ...  אל הספר