146 230 בראיון, "ולא במשהו אובייקטיבי חיצוני" . בתוך רצף הפרוזה הישראלית, הפונה אל הנצרות לגווניה, ראוי כמדומה להציב את שליחותו של הממונה על משאבי אנוש בקוטב המנוגד לאלה שפונים אל הצד האוטוביוגרפי והטרנסצנדנטי, כמו החיים כמשל לפנחס שדה ואפילו עת הזמיר לחיים באר . היצירה האחרת הנזקקת לפרדיגמה נוצרית היא, כאמור, עת הזמיר של חיים באר שראה אור בשנות השמונים . ספר זה מוּנע ממקום של התקוממות נגד "המשפחה הקרובה", נגד הגסוּת והחומרנוּת של הרבנות הצבאית והוא רווּי געגועיו של סַמָּל הדת המפוחד לגובה, לרוחניות ולאפיפניה . שני הספרים של שדה ובאר כתובים במודוס הווידוי האוטוביוגרפי ותופשים את ה"אחר" במובנו המוחלט . משמע, הקדוש אינו אלא ה"אחר" המוחלט . המילה העברית הקדומה "קדוש" נגזרה משורש המקרב אותה למושגים כמו קצ"ה קצ״ץ, הקצה − כלומר הנומינוזי הוא ההוויה החתוכה המופרשת לגמרי מהוויית האדם, על-פי הפילוסוף של הדת רודולף אוטו בספרו על הקדושה , והנרטיב הנוצרי מספק לשדה ולבאר אופק אלטרנטיבי − אם גם בדרכים שונות − לזעקה כנגד מועקת החילוניות . יהושע, בספר זה לעומת זאת, דוחה את האופציה האוטוביוגרפית ; ועוד...
אל הספר