הנחש והשבלול: הפסיון של הזהות ב׳שליחותו של הממונה על משאבי אנוש׳ מאת אברהם ב. יהושע

136 בעשורים האחרונים : הוויית העובדים הזרים, הבאה לביטוי גם בחדשות היומיום . האלמוניוּת של העובדת הזרה היא חלק מהמניע לספר את הסיפור . מעשה בממונה על משאבי אנוש הנשלח מטעם מעסיקו, ובשם האשמה הקולקטיבית לכאורה, ללוות את גופתה של העובדת הרוסייה הזרה שנהרגה בפיגוע בירושלים לקבורה בארצהּ . במסע הכפרה רב- התהפוכות מלוּוה הממונה על-ידי עיתונאי וצלם המהווים מעין קהל חי ופעיל המשתתף בנפתולי המסע . כשהם מגיעים למחוז חפצם, מבקשת אמהּ הקשישה של העובדת הזרה לקוברה בירושלים והממונה מקבל עליו שליחות זו . אבל גם מעֵבר לסוציולוגיה, הטקסט הזה רווּי בסמיוטיקה נוצרית והשאלה היא מה תפקידה . ברור שאין כאן טקסט מול טקסט כמו שנכתב ברשימות הביקורת הראשונות על הספר : הממונה אינו שׂוֹרֶה או מתכתב עם הברית החדשה . אך בעניין המגעים עם הנצרות צריך לזכור שיש כמובן תרבות נוצרית רחבה שאינה כלולה בתוך הבשורות, כגון התיאטרון של ימי הביניים שהגרעין שלו בתוך המיסה ; וכמובן יש גם מילון תרבותי רחב שאינו נמצא בתוך הברית החדשה, כמו דרך משל המילה "פסיון" המופיעה כתת-כותרת ( ״פסיון בשלושה פרקים״ ) או המושג איקונין החוזר עוד וע...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד