ה"הילה" של הטקסט האוונגליוני

61 למֵח-העצמות של היוצרים הישראלים כמו התנ"ך ; היא לא נתפשה כטקסט ספרותי שלכל משחק לשון שהוא משחק עִמה יש חשיבות בשדה הפואטי ובמרחב של שאלות הזהות . לכך יש כמה וכמה סיבות : הראשונה היא תוספת המרחק שיוצר התרגום . המשוררים העבריים קוראים את הברית החדשה בתרגום העברי מיוונית של פליקס דליטש או של אדוארד זלקינסון שתרגמוה ללשון המקראית, תרגום שאף לא זכה להצטעף בתודעתו של הקורא העברי בנוסטלגיה, ועל כן יכול 95 את ההילה מגדיר ולטר בנימין בחיבורו היה להתעטף ב"הילה" . יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני כייחודיוּת, חד-פעמיוּת, תופעה המשוקעת במסורת תרבותית מסוימת היכולה להשתנות לאורך הדורות . ערכה הייחודי של היצירה, הוא מסביר, נבע מתפקידה הפולחני התרבותי, שיכול להפוך גם לערך חילוני של סגידה ליופי . בנימין טוען שהשעתוק הטכני גורם לאובדן ההילה ולמעבר מהפולחן 96 אל הפוליטיקה ואל הסחת הדעת של ההמונים באמצעות האמנות . בשיחות שקיים פנחס שדה בערוב ימיו עם יותם ראובני מעיד שדה על ההשפעה שהייתה לתרגומו של זלקינסון : ואחד מאותו תריסר היה התרגום של זלקינסון לברית החדשה, עברית מופלאה, מיוסדת על התנ"ך, אבל באיזשהו ...  אל הספר