נרטיבים חסרים: בגידה

59 − אמצא עוד כמוהו בארכיון-הנפש שלנו, סיפורים מקבילים לו בספריה האנושית, ואריאציות נוספות של סיפור גבולות הנאמנות האנושית . או-אז, כשאמצא, אמתח קו בין סיפורו של פטרוס ובין המקבילות ואגלה אולי מה כואב ( לי ) שם . לא מצאתי . קצת קשה להאמין, אבל דפדפתי בספריה-שבראש על פני כותרות מן הספרות העולמית, לא בדקדקנות מסודרת, אני מודה . כמו לכולנו, גם לי יש מינוי בספריית-ראש של איזה 100 - 150 יצירות המשותפות פחות או יותר לכם ולי וליתר, ושם דפדפתי ביעף : מפה ומשם, הלוך וחזור, באופן אקלקטי 92 והיסטרי . הברית החדשה צועדת אל הבגידה, שפרדוקסלית היא תנאי הכרחי לאהבה גואלת . במקרא, אפילו הסיפור המכונן הנורא של העקדה, שיכול היה להיתרגם בתרבות במשך הדורות לסיפור בגידה גדול, לא הפך לכזה − עד לשירת המחאה בעשורים האחרונים של המאה העשרים . מבשֵׂר התפישה של העקדה כבגידה הוא חנוך לוין בשירו "אבי היקר, כשתעמוד על קברי" במחזה מלכת אמבטיה , שבו הבן מתריס כלפי האב : "אבי היקר, כשתעמוד על קברי / [ . . . ] ואל תאמר שהקרבת קורבן, / כי מי שהקריב הייתי אני, / ואל תדבר עוד מלים גבוהות / כי אני כבר מאוד נמוך, אבי . / / אב...  אל הספר