51 79 הוא סיפור נשי-אימהי המאפשר התחברות לקשר זה, הסְטָאבָּט מָאטֶר הסימביוטי בין אם לבן . המסורת הנוצרית המאוחרת, ההופכת את הקשר בין האם הקדושה לבנה האלוהי לסיפור מכונן, מאפשרת התחברות 80 "הנצרות", אומרת ז'וליה אינטואיטיבית לקשר הגופני בין אם לבן . קריסטבה במסה המכוננת "סטאבט מאטר", "היא ללא ספק המבנה הסמלי המעודן ביותר שבו הנשיות, ככל שהיא משתקפת בו − והיא 81 משתקפת בו בלי הרף − מתייעדת באימהי" . עיקרון התחייה הנוצרי משתלשל מן הוודאות האימהית הבלתי- רציונלית לפיה המוות לא קיים . כאם האלוהים מריה יודעת שבנה יקום לתחייה , ואכן ב אֲדֹן מְְנֻחָה ( 1990 ) מבקש הדובר השירי דרך להתאחדות אולטימטיבית עם האם ; מריה וישו נקראים למחזור שיריו האחרון של אבות ישורון כדרך לבטל את המוות . בניגוד לפיזיות המשפילה שבה מתואר הצלוב, מריה מופיעה בשיר "הִמְן אֶל מַרִייָה" כחגיגית וטהורה הגואלת בכוח הרוך והאהבה . לֵילֹתַיִךְ עֲמֻקִּים, הוֹ, מַרִייָה ! חַגֵּינֻ חֲגִיגִים וְחֳדָשֵׁינֻ קְדֹשִים . יֹם טֹב 79 הסטאבט מאטר נחשב לאחד מן ההמנונים הלטיניים הגדולים של כל הזמנים . מימי הביניים, כנראה מן המאה השלוש-עשרה,...
אל הספר