ייסורים ורִפְאוּת

47 67 רעב עצום כל-כך לתשומת בְּשָׁכְבֵנוּ, בְּקוּמֵנוּ וּבְלֶכְתֵּנוּ בַּדֶּרֶךְ [ . . . ] " . לב אינו הולם אֵל נכבד ובוגר . לעומתו, האֵל הנוצרי הוא " [ . . . ] כְּאֵבָהּ 68 שֶׁל כָּל בְּרִיָּה כּוֹאֶבֶת [ . . . ] בִּכְיוֹ שֶׁל כָּל הַבּוֹכֶה בְּמֶרְחֲבֵי הַקִּיּוּם [ . . . ] " . כלומר, ההפרדה בין הנצרות ליהדות נעוצה במעמדו של האלוהים ביחס לסבל, שהרי הפרדיגמה של הסבל הממשי, הסבל הפיסי, ממלאת את חלל הסיפור האוונגליוני . סבלו של ישו, הנגלה בקריאותיו לאביו על הצלב, הוא כאב הפרידה, הנטישה והבגידה של האל − כל אלה הם מסמנים ייחודיים של הסבל הנוצרי . אלו אינן שאלות התיאודיציה אשר ממלאות את חלל המקרא . "הייסורים של ישו מניעים שכבות ארכאיות יותר של נפש", אומרת ז'וליה קריסטבה כשהיא דנה בקשר 69 בין פסיכואנליזה לאמונה . גם אבות ישורון, במחזור שיריו האחרון 'אי שם שם הֻא', שנכתב ב- ,1991 כחצי שנה לפני מותו, מתעד בוויזואליזציה אכזרית של תמונת הצליבה את ההשפלה ובגידת הגוף בעמידה מול המוות : "לָקְחֻ וְתָלֻ אֹתְךָ / בִּשְׁתֵּי יָדַיִם / בִּשְׁתֵּי רַגְלַיִם / וּבִשְׁנֵי אֲשָׁכִים . / / תָּלֻ לְךָ סִנֹּר...  אל הספר