24 במכתב תשובה למערכת כתב העת נוֹבִי מִיר , התייחס מיכאיל בחטין לשאלת ההשׂתרגות של תרבויות זו בזו בכותבו : בתחום התרבות, ההימצאות מבחוץ היא מנוף אדיר ביותר של הבנה . התרבות הזרה מגלה את עצמה ביתר מלאות וביתר עומק רק לעיני תרבות אחרת ( אך היא אינה מתגלה במלואה, מכיוון שיבואו עוד תרבויות אחרות, שיראו ויבינו עוד יותר ) . משמעות אחת מגלה את מעמקיה כשהיא נפגשת ונוגעת במשמעות אחרת, "זרה" : מתחיל ביניהן מעין דיאלוג , המתגבר על הסגירות ועל החד-צדדיות של המשמעויות הללו, של התרבויות הללו . אנו מציבים בפני התרבות הזרה שאלות חדשות, שהיא עצמה לא הציבה לעצמה, אנו מחפשים בה תשובה לשאלות האלה שלנו, והתרבות הזרה משיבה לנו, בגלותה לפנינו צדדים חדשים שלה, מעמקי משמעות חדשים . בלי שאלות משל עצמנו לא ניתן להבין הבנה יוצרת שום דבר אחר וזר ( אבל כמובן, אלה צריכות להיות שאלות רציניות, אמיתיות ) . במפגש דיאלוגי כזה בין שתי תרבויות הן אינן מתמזגות ואינן מתערבבות, כל אחת שומרת על אחדותה ועל שלמותה ה פתוחה , אך הן מעשירות 14 זו את זו . הספרות הישראלית קוראת מחדש את הברית החדשה באופן מורכב, רפלקסיבי וחַששני גם יחד...
אל הספר