טקסטים ושוליים

104 | לשחרר את הדימיון - מאמרים על חינוך, אומנות ושינוי חברתי כדי שנוכל לאפשר לתלמידינו לחיות בתוך האומנויות וליצור לעצמם שטחי מַערֶה וחללים . אני כותבת “אנחנו״ מתוך תקווה שקיימת קהילה של מחנכים שאני יכולה לפנות אליה, מחנכים המחויבים לפדגוגיה משחררת, בעיקר בתחום האומנויות . קהילה כזאת חייבת לכלול בדיאלוג שלה נשים וגברים מכל המעמדות ומכל רקע, צבע ואמונה דתית . כל אחד מהם יהיה חופשי לדבר מנקודת המבט הייחודית לו, וכל אחד מהם יחתור לבנייה של עולם משותף מנקודת מבט ייחודית זאת . קהילה זו חייבת להיות שותפה לאהבה לאומנויות מבלי להתבייש בכך . מתוך כוונה לאתגר נטיות פורמליסטיות, דידקטיות ואליטיסטיות ריקות, רבים מאיתנו המורים מאמינים שמכות הברק שהאומנויות מעוררות, מותירות אותנו ואפילו צריכות להותיר אותנו שקועים פחות ביום - יום ומחויבים יותר לתהות ולשאול . אין זה נדיר שהאומנויות מותירות בנו תחושת אי - נוחות מסוימת או דוחקות אותנו מעבר לנקודות הסכמה שיש לנו בדרך כלל עם בני אדם אחרים . מפעם לפעם הן עשויות להעביר אותנו לחללים שבהם אנחנו יכולים להעלות בדעתנו דרכי קיום אחרות, ולתהות על פשר מימושן . אלא...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד

מכון מופ"ת