מבוא: נרטיב בהתהוות

20 | לשחרר את הדימיון - מאמרים על חינוך, אומנות ושינוי חברתי רזיסטנס כמוהו “איבדו את האוצר שהיה בידם״ כאשר חזרו ל״׳אטימות העגומה׳ של חיים פרטיים הסובבים סביב עצמם בלבד״ ( 1961, Arendt, p . 4 ) . שאר לא הרגיש אובדן משום שהשתוקק למלחמה או לאלימות, אלא משום שנזכר בתקופה שבה אנשים נקטו יוזמה, קראו תיגר ויצאו להתחלות חדשות . אני מאמינה שגם הדברים שאפיינו בעיני רבים את המדינה שלנו בשנות השישים והשבעים של המאה ה - ,20 היו יקרי ערך בדומה לאילו שתיאר שאר בדבריו, גם אם עולמנו השתנה ונעשה מורכב יותר . אני משוכנעת שבזירה החינוכית היום יכולים בני אדם לבחור להתנגד לחוסר המחשבה, לבָּנָליות, להיגיון הטכני, לרשלנות ול״אי - השוויון הקיצוני״ ( savage inequalities ) , הפועלים נגד החינוך הציבורי על כל צעד ושעל ( 1991 Kozol, ) . בספר זה אני מקווה לחבר את החיפוש שלי למאמציהם של מורים ושל מורי מורים אחרים, שעייפו מהיות פקידים או טכנוקרטים, ולא פחות מכך עייפו מהאטימות העגומה המתבטאת בחיים פרטיים הסובבים סביב עצמם בלבד . אני מקווה לעורר מעין שיחה שקטה שתעודד קוראים לגלות מה יש להם לומר ברגע שיפנו את הזרקור פנימ...  אל הספר