דליה רביקוביץ תפסה מקום מיוחד בשירה העברית מאז נתפרסמו שיריה הראשונים ב אורלוגין בעריכת אברהם שלונסקי . כבר אז הפתיעו מקוריותה, חוסר התלות השירית שלה ובגרות ביטויה . שליטתה בלשון, הכוח הריתמי של שיריה, הם תופעה בלתי רגילה . עולמה הרוחני הוא מגוּון . [ . . . ] אנו חשים שלפני המשוררת עוד דרך ארוכה וקשה, ודרך השירה היא קשה תמיד . יהי ‑ נא פרס זה ברכת דרך לשירתה בעתיד ואישור לתחנות היפות בדרכה שכבר עברה . ( מתוך נימוקי השופטים בפרס שלונסקי לספרות : לאה גולדברג, אהרן מגד ויעקב רבי, 1965 )
אל הספר