שער ראשון: השנים המעצבות

יוצרים רבים - עמוס עוז, יונה וולך, יאיר הוּרביץ, מאיר ויזלטיר - התייתמו, כמוך, בגיל רך . את מוצאת קשר בין פצע היתמות לצורך בביטוי אמנותי ? יש הרבה יתומים שלא הפכו לאמנים, אז אולי זה תנאי הכרחי, אבל לא מספיק ; אבל אני מסכימה לתיאוריית הפצע . אולי הפצע משתמר אצלי ואינו מגליד, עד שאני מרפאת אותו בכתיבה . כל אדם שהייתה לו ילדות לא טובה, החל את חייו כקורבן חסר ישע, וכשאני כותבת, אני הופכת מצב מעיק של חוסר אונים לתהליך אקטיבי . אבל בשלב מסוים, כמו שיש התיישנות על עבירות, יש התיישנות על טראומות . ואז אדם אחראי למעשיו, והטראומה לא יכולה לשמש תירוץ . ( דליה רביקוביץ בריאיון עם אילת נגב, 1996 )  אל הספר
משכל (ידעות  ספרים)

הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה