מבוא

של תרצה [ אחת הדמויות בשיריה ] הם חלומותיה של דליה, הם חלומות האהבה", קבע ברוך קורצווייל, מראשוני מקבלי פניה בַּביקורת, ברשימתו על ספר שיריה השני חורף קשה ( קורצווייל ,1965 כתמי אור , עמ' 44 . כיום נראה נוסח כזה, העושה שימוש בשם הפרטי בלבד, פטרוני ) ; והחרה ‑ החזיק אחריו אברהם בלאט, בכותבו כי "הטון האינטימי שליט בשירתה והיא חושפת עצמה על חִנה המימוזי בסימן עצבות מפוכחת . [ . . . ] האטימות הזו כלפי הסביב [ ה ] היא אולי גם הסיבה לאותה מצוקה נפשית הפוקדת את המשוררת ומתבטאת במספד על נעוריה" ( בלאט 1969 ) . אלו הן שתי דוגמאות בלבד מתוך שלל התייחסויות ברוח זו בביקורת המוקדמת, שמיהרה שוב ושוב גם להדגיש יסודות פרוידיאניים בשירת רביקוביץ ולהציג את המשוררת עצמה כילדה נעלבת ומפונקת . במבט כולל ניתן להבחין במכנה משותף לְרוב הכתיבה המוקדמת על אודות יצירת רביקוביץ, והוא הנטייה לתפוס את רביקוביץ עצמה כ"משוררת מוזִיית", כאילו היא עצמה רק מעין "אנטנה" נטולת מוּדעוּת של ממש, הקולטת את שירתה אי ‑ מזה . כך, למשל, כתב מבקר אחד כאשר ביקש להשוות בין שיר של נתן זך לבין שיר של רביקוביץ : "האמירה השירית [ של רב...  אל הספר