מתחים ותפיסות אידאולוגיות בנושאי הים בקרב היישוב היהודי בתקופת המנדט

332 | דיון וסיכום ( פלמ"ח ימי ) , בשלהי מלחמת העולם השנייה, היו בדיעבד להנחת אבן הפינה לתפיסה הממסדית-מדינתית של הים, שאותה הוביל בן-גוריון . היה בכך משום ביטוי לחשיבות הרבה שהוא ייחס לביסוס כוח ימי צבאי ושליטה במעברי הים כאחד הגורמים המרכזיים שהשפיעו על העוצמה המדינית והכלכלית של המדינה היהודית שבדרך . משלב מסוים ראה בן-גוריון את העוצמה בים גם כמכשיר פוליטי עצמאי להגדלתם של כוח האומה ויוקרתה ולעיצוב ייעודה . הקמת 'המחלקה לים ולדיג' של הסוכנות ומסגרות הפעולה שלה, ובמיוחד החי"ל ו'נחשון', המחישו את החשיבות הפוליטית שהחלה ההנהגה המרכזית לייחס לשאלת הים למן המחצית השנייה של תקופת המנדט, גם אם במחיר 'גנֵבת' הקרדיט מחוגי הימין על היותם הראשונים להתגייס לנושא זה . רצון הסוכנות להשליט את מרותה על הפעילות הימית בא לידי ביטוי בולט בשאלת הזיקה למחלקות הימיות ואגודות הספורט למיניהן, שחלקן כמובן ייצגו זרמים פוליטיים ביישוב, והשאיפה של מחלקת הים והחי"ל לפרוס חסות רחבה ככל הניתן על ההכשרה הימית ועל הרכיב החינוכי המתרחב שנלווה לפעילות זו . דוגמה בולטת אחרת לכך היא 'יום הים', יוזמה משותפת של מחלקת הים ...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי