268 | פרק רביעי של היישוב באותם ימים . במרכזה של תפיסה זו עמדה החשיבות ההולכת וגדלה שיוחסה לביסוס כוח ימי צבאי לחיזוק המטרות של היישוב, המתייחסת לכוח הימי המדינתי ולהשפעתו על מאורעות היסטוריים ועל העוצמה המדינית והכלכלית של מדינות . בדברים שנשא דוד בן-גוריון לקראת תום המלחמה הוא היטיב לבטא את התפיסה המוסדית של ההנהגה המרכזית של היישוב באותם ימים בנוגע לחשיבותו הגדלה של הים לנוכח המציאות המשתנה, במיוחד בהבאת העלייה הצפויה לארץ . בן-גוריון ראה בים לא גבול אלא דווקא גשר לעולם היהודי בגולה ואף התייחס אליו כאל בסיס קיומי, מקור פרנסה שיתרום לעצמאותו הכלכלית של היישוב היהודי לקראת המדינה שבדרך : משום מה חשבנו שחוף הים זהו הקצה של הארץ . זוהי טעות . על חוף הים מתפשטת, במרחב של מאות ואלפים ורבבות קילומטרים לאין סוף, ארץ-ישראל ימית [ ההדגשה במקור . קכ"ה ] [ . . . ] עלינו להרחיב את תחומי הארץ, כי עלינו להרחיב את אפשרויות הקליטה למיליונים יהודים שיבואו הנה בהקדם או במאוחר . כי הים הוא קודם כל אפשרות גדולה, המתרחבת והולכת, של משק ושל פרנסה, של חקלאות ימית . החקלאות מספקת מזונות, והים מספק מזונות, ו...
אל הספר