חולתא

260 | פרק רביעי 118 הפעולות הללו הביאו לכך שכבר משנת 1941 מקומות לא מעטים בחולה . היה הדיג בחולתא עצמאי ולא קיבל יותר תקציבי תמיכה ממחלקת הים . 119 חולתא רכשה לעצמה את המונופול על הדיג בחולה, וזה היה עיקר פרנסתה . מראשית שנות הארבעים נעשו גם כמה ניסיונות להשבחה הדיג באגם החולה באמצעות הכנסת דגי קרפיון, לאחר שמחלקת הים כבר נוכחה, כאמור, שדג הקרפיון הוא דג השבחה מתאים, כפי שנצפה בברכות בקורדני בשנת 1934 ולאחר מכן בניר דוד בשנת 1937 . התוצאות היו ברובן טובות, אלא שהבעיה המרכזית בשנות המלחמה הייתה מחסור בכוח אדם, שלא אפשר לחולתא 120 פריצת דרך בכיוון זה . בהרצאה שנשא נפתלי וידרא בתום המלחמה, ובה סיכם את מצב הדיג העברי, הוא הצביע על השינוי הגדול שהתחולל בתחום הזה מבחינת כוח האדם . לטענתו, אם עשור קודם לכן נעשה כמעט כל הדיג הארצישראלי על ידי דייגים ערבים ואיטלקים, הרי שבאותה עת כבר פעלו כ- 250 דייגים יהודים, 70 מהם עובדים בדיג באגמים, בחולה ובכנרת, 100 עובדים על ספינות מכמורת בים התיכון והיתר בשיטות השונות בדיג החופים . בדיג המכמורת היו לדבריו 121 באותה עת בחופי הארץ 12 ספינות דיג ממונעות . 1...  אל הספר