הפעילות הימית היהודית בימי מלחמת העולם השנייה | 249 הכיסאות' של הגורמים המיישבים בשנות המלחמה : היישובים הראשונים עלו לקרקע ערב המלחמה ונעדרו ניסיון ימי מספק, במחלקה להתיישבות לא הייתה תכנית מסודרת לרכישת קרקעות בחופה של הארץ, ואם הייתה קרקע לאומית לא דאגו להבטיח אותה ליישובים שעל הים דווקא . המחלקה גם לא הייתה מודעת לצרכים הייחודיים של צורת התיישבות זו ולא השתתפה בדאגה לפיתוח יישובי הים בטענה שהדיג הוא מחוץ לתחום פעולתה . כמו כן החופים, שלא היו מבורכים במקומות המתאימים למעגן ספינות, הצריכו הכשרה שהייתה כרוכה 75 חברת 'נחשון', בהשקעה כספית גדולה, וזו הרתיעה את המוסדות המיישבים . שהייתה חברה הסתדרותית, טענה בעניין זה שהיא חברה עסקית לכל דבר ועליה לשלם דיבידנדים למשקיעים . היא ראתה את עצמה כגורם משלים להון הלאומי ונמנעה ממתן תמיכות קבועות וישירות ליישובים עצמם . אי-ההכרה ביישובי הדייגים כבמשקים חקלאיים רגילים באה לידי ביטוי גם בשיטת הניהול של ספינות המכמורת על ידי 'נחשון', שהכבידה על יישובי הדייגים : 'נחשון' העסיקה בתחילה את חברי הקיבוצים כדייגים שכירים על האניות תמורת אחוזים מההכנסה על ש...
אל הספר