148 | פרק שלישי בתפיסת הים והתבררה לו חשיבות המוצא לים ככורח קיומי של היישוב העברי בארץ באותה עת, וכפי שניסח זאת בן-גוריון : 'בלי נמל עצמאי — אין בטחון לקיומנו הכלכלי בארץ, אין בטחון לעליה היהודית, וכמו שלא נסתלק מהקרקע, כמו שלא נסתלק מהעליה, כמו שלא נסתלק מעבודה עברית, כמו שלא נסתלק מהלשון העברית — לא נסתלק מים עברי ומנמל עברי . ושום קושי טכני, שום קושי כלכלי, שום עיכוב ומכשול פוליטי, לא יזיזו אותנו 75 מהמוצא העברי לים' . השבתת נמל יפו איימה בעיקר על יצוא ההדרים, ולכן יותר מכולם היו 76 ההדרים, שגודלו הפרדסנים העבריים מעוניינים במציאת פתרון לבעייתם . בעיקר במרחב השרון ומושבות מישור החוף, עונת היצוא הקצרה, קשיי התחבורה 77 בפני הממשלה הבריטית לחיפה והעומס בנמלה, כל אלה הצריכו מענה דחוף . הועלתה בתחילה האפשרות להרחיב את נמל יפו בכיוון צפון, באופן שליישוב 78 כדי היהודי תהיה נגישות אל פתח הנמל בלא תלות במפעילי הנמל הערבים . ליצור אמצעי לחץ על הממשלה, יצאה דרישה לסוחרים היהודים, ובראשם בעלי הפרדסים, להגביר את העברת סחורותיהם דרך נמל חיפה, פעולה שהוחל בה למן ראשית שנות השלושים, עוד טרם פתיחתו...
אל הספר