64 | פרק שני מדינה כלשהי . הארצות החברות בוועדה הבין-לאומית היו ספרד, צרפת, איטליה, יוון, תורכיה, מצרים, תוניסיה, בולגריה ורומניה . כל מדינה השתתפה בהוצאות הכלליות בסכום שנתי של 5,000 פרנק . המדינות המשתתפות היו אמורות לשתף פעולה בעיקר בחקירת חופי הים של כל אחת מהחברות, אך בצד זה יכלו לעסוק באופן בלתי תלוי בעבודות הים שלהן, ובלבד שיודיעו על כך למשרד המרכזי ויישמעו להוראות בנוגע לשיטות והמכשירים בדיג ובמקצועות הים האחרים, שיוסכם על השימוש בהם . אלה ייקבעו בהסכמים בוועדות המיוחדות שיוקמו לשם כך ויחייבו את כל משתתפיהן . גורביץ התיימר לייצג את יהודי ארץ-ישראל בוועדה הזו, ובשם ועדת המים פנה לוועדה הבין-לאומית, במיוחד כשנודע לו שאיטליה מתעניינת בחופי הארץ בנוגע לדיג . הוא מצא לנכון להודיע לוועדה הבין-לאומית על קיומה של ועדת המים הארצישראלית ועל כך שהיהודים כבר עוסקים בחקירה מדעית של חופי 41 גורביץ וּועדת המים שהוא עמד בראשה ראו בחברות בוועדה הבין-הארץ . לאומית אינטרס חשוב בביסוס מעמדו של היישוב היהודי במרחב הימי . יתר על כן, מבחינה פוליטית הייתה חשיבות לכך שהיישוב היהודי בארץ יהיה סמכות 42 א...
אל הספר