22 | פרק ראשון והיסטוריה', נחשב לאחד החיבורים הראשונים והחשובים במחקר ההיסטורי המודרני . ברודל ניסה לתפוס בו את כל הממדים האפשריים במחקר הים התיכון, ובהם גישות מהסוציולוגיה והאנתרופולוגיה ועד לכלכלה, לפסיכולוגיה, לגאוגרפיה ולחקר התרבות, המאפשרים לפתח הסברים מעמיקים להשתנות החברה הים-תיכונית על פני זמן . הוא סבר שתנאי הטבע והאקלים הדומים בכל 2 ההיסטוריון יהושע פראוור אגן הים התיכון הניבו ציוויליזציה ים-תיכונית . הגדיר את התרבות הים-תיכונית כדתות ותרבויות שנוצרו לחופי הים התיכון או בקרבתם, ואשר השפיעו באופן הדדי אלה על אלה, עד שנוצרה כעין סימביוזה, 3 אחדות אגן הים התיכון היא חיים יחד, לפעמים בלתי נוחים, של תרבויות אלה . גם נקודת המוצא של ההיסטוריון שלמה דב גויטיין, שבמחקרו המונומנטלי בן חמשת הכרכים, 'חברה ים-תיכונית', תיאר חברה יהודית בימי הביניים, שחיה 4 אלא שלרעיון הים-תיכוניוּת במסגרת של גאוגרפיה ותרבות ים-תיכוניות . כמרחב מקשר קמו עוררים, וביניהם בולטת התזה של ההיסטוריון הבלגי אנרי פירן . פירן הדגיש את חדירת האסלאם לאגן הים התיכון, כבר במהלך המאה השביעית, וסגירתו, ולו החלקית, של הים ...
אל הספר