כפייה אימפריאלית: תכניות הפלישה הבריטיות לארץ-ישראל, 1914-1906

16 הקדמות על פני מדבר סיני לעבר גבולה הדרומי של ארץ - ישראל החלה באפריל 1916 . מלכתחילה לא התכוון הפיקוד הבריטי לכבוש אותה, וכל כוונתו הייתה להרחיק את האויב העות'מאני - הגרמני מנתיב השיט החיוני של התעלה ולהבטיח את הגנתה של מצרים מפני ניסיון עוין לתוקפה ולהתסיס את אוכלוסייתה . הכוחות הבריטיים, שהיו אמונים על ניסיון הנפל העות'מאני הראשון בפברואר 1915 לצלוח את תעלת סואץ ולתקוף אותם שם, אימצו טקטיקה של הגנה קדמית, שבמוקדה היערכות במרחב אלעריש שבמזרח סיני וקידום התקפת אויב אפשרית במרחק של כ - 180 ק"מ מזרחית מהתעלה . הפלישה לארץ וכיבוש חלקה הדרומי ב - 1917 , כאשר התרחשו הלכה למעשה, היו אפוא מהלך מתגלגל, שנולד משילוב שבין פיתוח אסטרטגיה התקפית, שאיפה להישגים יוקרתיים, מניעים אימפריאליים של ממשל חדש בלונדון לקראת היום שלאחר המלחמה, ניצול הצלחה והוכחה נוספת של האמרה כי 'עם האוכל בא התיאבון' . 10 אחד מייחודיו של מסע המלחמה היבשתי, שעד אוקטובר 1918 הביא לכיבוש המרחב שבו שוכנות כיום המדינות ישראל, ירדן, לבנון, סוריה והרשות הפלסטינית, היה בכך שלא זו בלבד שלא תוכנן מראש, אלא היה בבחינת חריג בדפוסי ה...  אל הספר
יד יצחק בן-צבי