המפץ הגדול של התנועה הקיבוצית 129 אנשי מפא"י הודיעו שהם נכונים לקבל את 'הפשרה המכאיבה', אם כי זו אינה מתייחסת לרוב הברור שלהם בקיבוץ המסוכסך . התנאי שלהם היה : על ההחלטה לצאת אל הפועל לאלתר, כדי לסיים את המצב הבלתי אפשרי . לעומתם, המחנה המפ"מי הפגין התנגדות מוחלטת להצעה . הוא ערער עליה למועצה החקלאית, גוף העל של הסתדרות הפועלים החקלאיים במסגרת הסתדרות העובדים . בדיון שנערך ב - 12 באוקטובר 1952 הודיע אהרון ציזלינג, חבר עין חרוד ומראשי מפ"ם : 'לא נזוז ! לא נשתף פעולה בכל צעד שייעשה לשם נישול חברים ממקומם . לא נלך מן המקום הזה אשר דבקנו בו' . הוא הציע חלוקה רוחבית — חצי למאוחד וחצי לאיחוד בנקודה הקיימת . הרוחות התלהטו וכל צד האשים את משנהו בגרימת המשבר ובאלימות . דוד כנעני, איש מפ"ם, כפר בזכות המועצה החקלאית או בזכותו של המרכז החקלאי לכפות על קיבוץ בודד שינוי באורח חייו . 'עין חרוד הוא יצירתו של הקיבוץ המאוחד והוא אינו רוצה לצאת מתוכו' . הסופר דוד מלץ, חבר עין חרוד ואיש מפא"י אמר, כמעט בדמעות : 'קרה אסון, ואלה שהמיטו את האסון, באלימות ובחטיפות, חייבים ללכת . המצב הקיים אינו יכול להימשך' ....
אל הספר