219 את המינימליזם של הסוכה למעין תשובה לשאלה קיומית יסודית : מה הוא המינימום הנחוץ לקיומו של אדם ? מה פירוש "לדוּר", "לגוּר" ? וכך, כדי שהסוכה תהיה מקום-חיים, צריך שיהיו בה לכל הפחות מיטה ושולחן : מיטה כדי לישון ולקיים מצוות פרו ורבו, ושולחן כדי לאכול וכדי ללמוד . הסוכה צריכה לאפשר מבט מתוכה מבעד לסכך אל השמים — ומבט של השמים אל תוכה . אך החיבור לשמים אינו כמגדל בבל, שראשו "מגרד שחקים", והמחבר כך בין עליונים לתחתונים, ואף לא כבהגותו של היידגר, בהתמזגות "ניאו-פגנית" בין האלים, האדם והעולם ( בגשר העתיק בהיידלברג או בבקתת הציידים שלו בשוורצוולד ) . הישיבה בסוכה היא במבנה ארעי בהכרח, לא גבוה מדי, לא יציב מדי, לא בנוי מדי — שנים וחצי קירות וצורת דלת מספיקים לו, וגודל של ארבע אמות, חלל גופו של אדם, ודי שרק ראשו ורובו יהיה בה, ומעליו לא ירק טבעי אלא דווקא ( על פי הכלל "תעשה ולא מן העשוי" ) סכך שהונח בידיו של האדם, ושמים נשקפים מבין ענפיו . הסוכות המוצגות במוזיאון נבנו בגולה, בתרבויות ובאקלימים שונים מאלו שבארץ . כל סוכה היא גרסה אישית על גרעין הוראות הבנייה ; כי העם לקח את הסוכה אתו לכל מקום ...
אל הספר