א | ירושלים, ירוזלם, אל־קודס

168 "ישראל האמיתי" . בתקופה ההיא התפתח בכתבים הנוצריים דימויה המיתי של ירושלים של מעלה, ששורשיו במדרש . אולם יחסה של הנצרות לירושלים, זירת הפסיון של ישו ומקום קברו, לא הצטמצם בגילום סימבולי בפולחן ובחזון, אלא גם במסע ממשי . במאות הראשונות החלה תנועה של עלייה לרגל לארץ הקודש, ובצדה בניית כנסיות ומנזרים ברחבי הארץ . ובמאה הרביעית, עם התנצרותם של שליטי האימפריה הביזנטית, חל גם המפגש הנוצרי עם ירושלים הקונקרטית . אז החלה בניית הכנסיות בתחנות הפסיון של ישו ובמרכזן הכנסייה שהוקמה מעל הקבר הקדוש . המפגש בין המיתוס ובין המקום הקונקרטי הקנו לירושלים, של מטה ושל מעלה, מקום מרכזי בתודעה הנוצרית . הדימוי החזותי של ירושלים השפיע על בניין הערים האירופיות, שתוכננו כמעגל וצלב-רחובות בלִבו על פי תבניתה של ירושלים השמימית ( ראו כאן בעמ' 104 ) . בגני המנזרים סומנו תחנות הווייה דולורוזה והמתפללים צעדו בהן כבסמטאות ירושלים, ועל במות המיסטריה התנהלה עלילת הפסיון בין "בתי" תפאורת ירושלים . בקוראן שמה של ירושלים אינו נזכר במפורש . בסורה השבע- עשרה מתואר מסע הלילה של מוחמד רכוב על סוסו בוראק אל "המסגד הקיצון" ...  אל הספר