תגובתו של ז'אק דרידה

127 כלומר, מה נעשה עם אותה קריאה בשם של ירושלים ? באיזו שפה נכנה בשם את ירושלים ? מי יקרא לה בשם ? באיזו שפה ? מה תהיה הדרך לִפצוֹת פֶּה ? מה היחס בין אותה התחייבות שירית, בשמה של ירושלים, לבין האבן, מה שמכוּנה כאן אבן ? כלומר, הבלעדיות חסרת התחליף של המקום ככזה, הגורמת למלחמת הדת הנטושה בירושלים ? אין ברצוני להוביל אותך לתרגם את קריאתך לפירוש פוליטי . אמנם יש לעשות זאת, אך אין זו דאגתי העיקרית . איני מבקש שתנקטי עמדה פוליטית, אלא ברצוני לומר משהו לגבי האפשרות של תרגומיות פוליטית לפואטיקה זו . התנועה של צלאן, וההסתייגות הגדולה שבה, דוחות פיענוח פוליטי עכשווי ( ואף אני איני נחפז לעשותו ) . כי מה פירוש, מצד אחד, ללכת סביב לירושלים, ומצד שני, התשוקה — ציווי, בקשה או תפילה — שירושלים תתקיים בכוח הדיבור, ולא בכוח הנשק או האבנים ? בכוח הדיבור . . . אולי השאלה מופשטת מדי, אבל האם לדעתך יש לנו זכות להתעניין בתרגום פוליטי של הפואטיקה הזו ? הן בהליכה המסוימת של צלאן בתאריך מסוים, והן באמירתו מבעד לשיר : " zag , daß Jerusalm ist " — "אִמְרִי, שֶׁיְּרוּשָׁלַיִם הוֹיָה" . זוהי שאלה עולמית כיום, לא ...  אל הספר