71 עוברת על גילוי עריות ושוכבת עם חמיה, יהודה, לשם המשכת הזרע . הכתוב מצדיק את העוז הנשי הגואל : "וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי" ( בראשית לח 26 ) . מוצאם המורכב של רות ושל בעז אינו נמחק אלא מגיע לכלל תיקון, כפי שנראה מיד ; זאת, בניגוד לצדק הטרגי של אדיפוס, ב'אדיפוס המלך' מאת סופוקלס, אשר דרש התאבדות ( של יוקסטה ) וניקור עיני הגיבור בידי עצמו טרם יציאתו לנדודי גלות ועוני כדי לכפר על עוונו . לעומת זאת, מגילת רות איננה סיפור של חטא ועונשו, אלא של חטא ותיקונו . היא תוביל שלב אחרי שלב לפריון ולהמשך החיים . המהפך מן הרעב והמוות מתחולל ראשית בכוחה של נעמי, האלמנה והאם השכולה, הקמה : "וַתָּקָם הִיא וְכַלֹּתֶיהָוַתָּשָׁב מִשְּׂדֵי מוֹאָב" ( רות א 6 ) . היא מזהה את השינוי באל : "כִּי שָׁמְעָה בִּשְׂדֵה מוֹאָב כִּי פָקַד ה' אֶת עַמּוֹלָתֵת לָהֶם לָחֶם" ( שם ) . השימוש בשורש פ . ק . ד . מצביע על הפריון, והגאולה שבמגילת רות היא בכוח הפריון והתחדשות החיים, כבמעשה הנשים והמיילדות במצרים . בסופה של המגילה תחבוק נעמי את בנה של רות כלתה : "וַתִּקְרֶאנָה לוֹהַשְּׁכֵנוֹת שֵׁם לֵאמֹר יֻלַּ...
אל הספר