48 לכל צרכיכם, ואתם אומרים 'הֲיֵשׁה' בְּקִרְבֵּנוּאִם אָיִן ? '" ( רש"י על שמות יז 8 ) . ובספר דברים, כשמשה מזכיר את תקיפת עמלק, הוא מקשרהּבמפורש לחולשתו הפיזית והנפשית של העם, או של "הנחשלים" שבמאסף : "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָעֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם : אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ, וַיְזַנֵּב בְּךָכָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַוְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים" ( דברים כה 17 - 18 ) . עמלק מצביע על נקודת התורפה של ישראל, והוא גם זה המלבה את שנאתם של האחרים, משסעם ומורה להם את הדרך הקטלנית לפגוע בליבת הברית . בתיאורו המדרשי משרטט רש"י מהלך זה . בפירושו למילה "קָרְךָ" כלשון "קור", הוא מתאר את העם כבלתי פגיע מבעד למשל של אמבט רותח שאי אפשר להיכנס אליו . עמלק מקריב את עצמו וקופץ לרותחין . הוא אמנם נכווה אך מצנן בעצם גופו את המים ומאפשר את פגיעתם של כל שאר האחרים : "קָרְךָ : [ . . . ] קור וחום . צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם, ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים . משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה ...
אל הספר