אני בדרכי אלכ 107 הרגשית התקינה . הן ניצבות בבסיסה של היכולת לאכפתיות אנושית , לאחריות אישית וביסוס חווית עצמי סובייקטיבי . חשוב לציין , כי העמדה הדכאונית נחשבת למאוחרת יותר מבחינה התפתחותית , אך קליין הדגישה כי לאורך כל חיינו כמבוגרים מתקיימת דיאלקטיקה ותנועה בין שתי העמדות הללו . קליין סבורה , שאהבה בוגרת קשורה ביכולתו של אדם להכיר באמביוולנציה שלו כלפי הדמות האהובה . בדומה לינקות בה חש התינוק רגשות כעס , תוקפנות ואימה כלפי האובייקט , כך גם בבגרות מתרחשת אמביוולנציה כלפי האהוב . אהבה אצל קליין היא דפרסיבית במהותה , כמו העמדה הדפרסיבית הנזכרת . פירוש הדבר הוא כי באהבה בוגרת מכיר האוהב בעובדה , שחלום ההתאהבות הוא רק חלום , אשליה אודות הדמות הטובה בלבד , שאין בה שמץ של רוע , טעות , או יחס מתסכל . כאשר אשליה זו מתפוגגת באורח הדרגתי ובלתי טראומטי , נולדת האפשרות לאהוב באמת , באופן מציאותי ואמביוולנטי , המכיל אהבה ותסכול זה לצד זה . קליין סבורה כי על מנת להגיע ליכולת זו יש להכיר תודה לאובייקט על נתינתו , ויש צורך לסלוח לו על אותן הפעמים בהן נתינתו לא היתה מוצלחת דיה ואף מתסכלת . יש לקבל אל...
אל הספר