חגים 251 חֹפֶשׁדָּת, מַצְפּוּן, לָשׁוֹן, חִנּוּךְוְתַרְבּוּת ; תִּשְׁמֹר עַל הַמְּקוֹמוֹת הַקְּדוֹשִׁים שֶׁל כָּל הַדָּתוֹת ; וְתִהְיֶה נֶאֱמָנָה לְעֶקְרוֹנוֹתֶיהָשֶׁל מְגִלַּת הָאֻמּוֹת הַמְּאֻחָדוֹת" . בלוח השנה העברי שוכן יום העצמאות בין פסח, חג החירות האישי, לבין שבועות, חג החירות הרוחני . בתלמוד הבבלי נאמר על פסח : “בכל דור ודור חייב 90 הגאולה האישית, השחרור אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" . מלהיות עבד לאדם אחר, היא גולת הכותרת של השחרור . אך בכך לא די, השאלה מה עושים עם החופש הזה . החופש יכול להוביל גם להתפרעות, לאיבוד כיוון, לאנרכיזם של ממש, בלי בנייה ובלי תקווה . חג השבועות, חמישים ימים אחר כך, חג מתן תורה, מכניס סדר לעניין . הוא מוסיף חירות רוחנית, חירות של מחשבה עמוקה שמבטיחה את החופש הפרטי . החופש האישי אין משמעותו זכות לרצוח אדם אחר, לרדות ברכושו, או לרדת לחייו . החירות האישית אינה זכות לשכוח שהיינו עבדים במצרים, אלא היא חובה לזכור, ולכן קיבלנו את הציוויים השונים שעלינו לקבל על עצמנו גם כאשר אנחנו חופשיים, ובין אלו ניתן למנות את האחריות לגר בחברה, ליתום ולאלמנה ; הח...
אל הספר