דברים 205 אני רוצה להתמקד בברכה "יְהִי רְצוּי אֶחָיו" מפני שזו אינה הפעם היחידה שהגדרה מעין זו מופיעה בתנ"ך . הפעם הנוספת שאנו מוצאים זאת אינה דווקא בברכה אלא בפסוק הבא, החותם את מגילת אסתר : "כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁטוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם 105 אם על שבט אשר כתוב, "יְהִי רְצוּי אֶחָיו" וכאמור בפרשנות, על כל לְכָל-זַרְעוֹ" . אחיו, על מרדכי נכתב שהוא "רָצוּי לְרֹב אֶחָיו", כלומר יש מי שמעשיו של מרדכי אינם רצויים לו . רש"י מסביר את העניין הזה כך : "ולא לכל אחיו, שפירשו ממנו 106 כלומר משהומקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו" . 107 וזה לא היה ראוי בעיני חלק מהאנשים . השתנה במרדכי, מאז ש"גִּדְּלוֹהַמֶּלֶךְ" רצוי לשים לב להמשך הדברים שנאמרים על מרדכי, המתואר כמי ש"דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ, וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל-זַרְעוֹ" . מכאן, שאף על פי שהיה רצוי רק "לְרֹב אֶחָיו" ולא לכולם, הוא בכל זאת דאג לכולם, ובמיוחד דיבר בהם שלום . אולי כאן נעוץ ההבדל העיקרי בין שבט אשר שיכול להיות "רְצוּי אֶחָיו...
אל הספר